עברית  |  English  |  
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


אני מדברת סינית?
או כל שפה אחרת...
 
סוגיות בתרגום משפטי
מאת קרן נייזר-כהן (עו"ד), TOP WORD תרגום ועריכה
 
 
 
נראה כי לא רבים נותנים דעתם לסוגיית התרגום ורמתו וכן לבעיות היכולות לנבוע מתרגום לא מקצועי.
 
על מתרגמים ועורכים לְהַנְגִּישׁ חומר מקצועי בשפה שונה לקהלי יעד שונים.
חשיבות התרגום המקצועי קמה ונופלת על בקיאות בתחום מסוים והעברת המידע לקהל היעד בהתאם לרצונות הלקוח תוך שימת דגש על הבנתו של קהל היעד את הטקסט המתורגם.
 
כל תרגום ותרגום נושא עימו את הדילמה הקבועה: האם ליצור תרגום אדקווטי שישקף את טקסט המקור כפי שהוא או שמא ליצור טקסט קביל שיהיה נהיר לקהל היעד ולתרבות ולמטען הלשוני בה הוא פועל, כלומר להפעיל את כישורי האומן שבמתרגם.*
דברים אלו חשובים ביתר שאת בתרגומים משפטיים.
 
אולם, חשיבות התרגום כפי שיתואר במקרה שלהלן אינה מסתכמת רק ברמת הבנת הקורא אלא היא בעלת חשיבות מהותית ממש בכניסת מסמך לתוקף משפטי.
זה מכבר פסק בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי על חברת בניית מאילת לשלם קנס מכיוון שהעסיקה עובד זר מתאילנד מבלי שחתמה עימו על הסכם עבודה משפטי בשפה אותה הוא מבין.
 
לשון החוק:
 
 
 
פרק ב': תנאים להעסקה (תיקון: תש"ס)
 
"1ג. חוזה עבודה (תיקון: תש"ס)
 
(א)      המעביד התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו.
....."
(ההדגשה לא במקור)
 
 
 
 
 
 
 
לאקונה:
 
אילו מבחנים ייחשבו כשפה אותה העובד הזר מבין? החוק לא מפרט.
 
אין בחוק כל אזכור למבחנים כלשהם שייערכו על מנת לקבוע האם עובד זר מבין שפה זו או אחרת. בהעדר מבחנים לעיתים ביהמ"ש נעזר במבחן האדם הסביר. אותן עדויות של מפקחי משרד התמ"ת, אשר ניתנו בהכרעת הדין, מראות כי כל ניסיון שנעשה לשוחח עם העובד הזר הלה ואף להציג בפניו את חוזה ההעסקה עליו הוא חתם בשפה האנגלית נענו באי הבנה מוחלטת וחוסר תקשורת באנגלית. נראה, על פניו, כי היה על המעביד לתרגם את חוזה ההעסקה לשפתו של העובד הזר ורק ואז לוודא כי העובד הבין את תוכנו. מכיוון שהמעביד טען כי העובד מבין את השפה האנגלית ומתקשר בה, נוצרה סתירה ובית המשפט הוא זה שהכריע בעניין וקבע כי העסקתו של אותו עובד זר נעשתה שלא כדין, מתוקף סמכותו בחוק, בהתאם לסעיף 2(2) בפרק ה' בחוק.
 
מתוך הכרעת הדין:
 
נשאלת השאלה מה היא שפה אותה עובד זר מבין? זוהי לאו דווקא שפת אימו וכפי שהנתבע טען, אותו עובד זר במקרה דנן הבין אנגלית ולכן חוזה ההעסקה עימו נחתם בשפה האנגלית.
 
במקרה דנן פקחי משרד התמ"ת טענו כי ניסו לתקשר עם העובד הזר באנגלית והלה לא הבין אותם כלל וכלל.
 
ואולם, מקרה זה אינו אלא דוגמה לתופעה רחבה הרבה יותר בקשר עם הצורך בתרגומים מקצועיים ונגישים.
 
תרגום ונגישות:
 
ישראל הינה קיבוץ גלויות אחד גדול. מארבע כנפות תבל הגענו לכאן ושלל שפות נשמעות מכל עבר. כמובן שחלק מהשפות שכיחות וחלקן נדירות יותר.
 
סבורתני, כי זה המקום לחדד את חשיבותו של התרגום בכל תחומי חיינו, לרבות התרגום המשפטי על כל ענפיו השונים.
 
כך, על מעסיקים לעשות שימוש בתרגומים של הסכמי העסקת עובדיהם הזרים על מנת לעמוד בדרישות החוק ולשמור על זכויות עובדיהם כמו גם על עצמם מפני העסקה שלא כדין. 
 
כמו בכל מקצוע, ישנם מומחים לתחומים מסוימים וישנם מתרגמים לשפות מסוימות ותחומים ייחודיים. על המעביד להתקשר עם המתרגם המתאים ביותר עבורו וחשוב מכך – לוודא כי העובד חתם על חוזה העסקה בשפה אותה הוא מבין.
 
ואולם, מדינת ישראל למרבה הצער לא הסדירה כראוי את סוגיית התרגומים ובמיוחד את מי שאמון על עריכת התרגומים.
שוק התרגומים במדינת ישראל הוא פרוץ, ולמעשה כל אדם, אף ללא הכשרה מתאימה או בקיאות בתחום התרגום, יכול ורשאי לתרגם מסמכים רבי חשיבות במדינת ישראל.
 
הדבר מקבל משנה תוקף בכל הקשור לתרגום המשפטי. תרגומים משפטיים יכולים לחרוץ גורלות ושינוי של מילה ואף אות יכול לקבל תוקף שונה לגמרי ומשמעות אחרת מהטקסט המקור, כך שטקסט היעד לא משקף נאמנה את הנאמר וחמור מכך, יכול לשבש הליכים משפטיים ולגרום לחוסר הבנת המשמעות האמיתית בטקסט המקור.
 
במדינת ישראל פועלת אגודת המתרגמים אשר מנסה באמצעים העומדים לרשותה לפתח את מקצוע התרגום וחשיבותו ולהעלות את הסטנדרטים של המקצוע.
 
יחד עם זאת, כאשר אין דרישות סף למקצוע (ובמאמר מוסגר יודגש כי אגודת המתרגמים שוקדת על כינונה של תכנית הסמכה למתרגמים), ניראה כי גורמים רבים שלמרבה הצער, לא מוכשרים לעסוק בתרגום, ובפרט בתרגום המשפטי- עוסקים בעבודות תרגום משפטי, על אף חוסר הכשרתם בתחום.
 
בבואם לבחור מתרגמים, ראוי כי חברות, משרדי עורכי דין או גורמים מוסדיים ופרטיים יתנו את דעתם תוך שימת לב לניסיון מוכח ולהכשרה (בין אם לימודים אקדמאיים, סדנאות, קורסים וכו'), מה שנקרא "עם יד על הדופק" בכל הנוגע לחידושים והתמקצעות.
 
כמו בכל נושא, מקצוע התרגום איננו מסתכם בתרגום מילולי גרידא. ההיפך הוא הנכון. במיוחד בכל הקשור לתרגום משפטי נדרש מן המתרגם המשפטי כי יכיר היטב את הדינים, הביטויים הרלוונטיים ואת ההקשר הכללי של המינוחים וההגדרות המשפטיות. שוב, אותה דילמה נצחית בין קבילות ואדקווטיות. יודגש, כי תרגום משפטי אינו דומה כלל וכלל לתרגום ספרותי וניתן לומר שחלים עליו כללים (בלתי פורמליים) נוקשים החלים גם השפה המשפטית בכלל.  
 
על רקע זה חשוב להדגיש כי בהקשר לתרגומים משפטיים יש להקפיד לברר מול הלקוח מיהו קהל היעד, לדוגמא האם הקהל אמריקני או בריטי, הואיל ולמינוחים ולהגדרות המשפטיות שונוּת גדולה וחשוב מכך, משמעות שונה, בייחוד בשפה המשפטית.
 
מכאן, ברור כי עבודת התרגום הינה קודם כל עבודת מחקר, תשתית התרגום המבוקש וכל הפרמטרים הדרושים למתרגם על מנת שיוכל לכוון את עבודתו אל קהל היעד הספציפי והתחום הספציפי לו נדרש התרגום. הדבר משתווה לעבודת הכנת המסמך המשפטי עצמו, לו נדרשת עבודת רקע מסיבית לא פחות.
 
 
 
 
 
 
 
 
  • הכותבת הינה מתרגמת משפטית ומתרגמת ספרי עסקים וניהול, וכן בעלת רישיון עריכת דין בישראל ובעלת משרד תרגומים TOP WORD: www.top-word.com
  • אין לראות האמור לעיל משום יעוץ ו/או המלצה, ויש להתייחס לאמור לעיל כדעה בלבד.
 
 
*טורי, גדעון. 1977. נורמות של תרגום והתרגום הספרותי לעברית בשנים 1945-1930. תל-אביב: מכון פורטר ומפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור.
לייבסיטי - בניית אתרים